בדיקות דם לכלבים וחתולים: איך לקרוא תוצאות בדיקות דם לכלב ולחתול
אז עשיתם בדיקות דם לכלב או לחתול שלכם, והכל נראה לכם סינית. מה עכשיו? בדיקות דם הן אחד הכלים החשובים ביותר שיש לנו לאבחון מצבים רפואיים בבעלי חיים. הן מאפשרות הצצה למה שמתחולל מתחת לפני השטח – גם כשהכלב או החתול נראה בריא לגמרי.
במאמר הזה נסביר בצורה ברורה איך לקרוא תוצאות של בדיקות דם לכלב ולחתול. מה המשמעות של כל ערך, ואיך להבין מתי מדובר בזיהום, חוסר איזון או בעיה רצינית.
פענוח בדיקות דם בכלבים וחתולים – תאי דם לבנים WBC
תאי הדם הלבנים הם לוחמי מערכת החיסון. תאים אלו חיים בממוצע יומיים-שלושה ויש להם תפקיד חשוב בזיהוי, תקיפה והשמדה של חיידקים, וירוסים וטפילים.
יש כמה סוגים של תאי דם לבנים ולכל אחד תפקיד חשוב בהגנה על הגוף:
%NEUT – ניוטרופילים
אלו הם "חיילי החירום הראשונים לצאת לקרב" של מערכת החיסון – הראשונים לצאת לקרב מול זיהום, וירוס או חיידק. כאשר יש עלייה בכמות הניוטרופילים, הדבר מעיד בדרך כלל על זיהום חיידקי בגוף.
%MONO – מונוציטים
נכנסים לפעולה כשמערכת החיסון מתקשה להיפטר מהחיידקים.
עלייה במונוציטים מעידה לרוב על מחלה כרונית או זיהום ממושך שהניוטרופילים לא הצליחו להשמיד. הם מסוגלים לחיות עד שלושה שבועות – מופיעים למשל בגלדים של פצעים (לכן לא כדאי לקלף גלד, יש בו תאי דם שנלחמים בזיהומים).
Lymph – לימפוציטים
אלו אחראים על תגובה חיסונית לוירוסים. ערך גבוה של לימפוציטים יכול להעיד על מחלה ויראלית, הם נלחמים בזיהומים, דלקות ובתאים סרטניים.
%EOS – אאוזינופילים
מגיבים לגורמים אלרגניים, טפילים ועקיצות.
אם יש עלייה במדד ייתכן שהכלב נחשף למשהו שמערכת החיסון מזהה כ"גוף זר" כמו חומרי ניקוי, פרעושים, תולעים, צמחים, או אלרגיה למזון.
%BASO – באזופילים
נדירים מאוד, ומופיעים בעיקר במקרים כרוניים קשים כששאר התאים כשלו במלחמה.
אם הם מופיעים – זה סימן שמשהו עמוק וישן מתרחש בגוף ויש צורך לחזור אחורה בהיסטוריה של בעל החיים כדי להבין את שורש הבעיה.
כימיה בדם כלבים וחתולים
פענוח בדיקות דם לכלב ולחתול – אנמיה
אנמיה לא נמדדת לפי מספר תאי הדם האדומים בלבד (RBC). כדי לאבחן אנמיה יש להסתכל על שלושה ערכים יחד:
- RBC – מספר תאי דם אדומים.
- המוגלובין (HGB) – חלבון שאחראי להעביר חמצן דרך תאי הדם האדומים לכל התאים והרקמות בגוף. הוא גם הצבע האדום בתאי הדם האדומים ולכן דם חיוור יעיד על חוסר בהמוגלובין.
- המטוקריט (HCT או PCV) – אחוז נפח תאי הדם האדומים מכלל הדם.
רק כאשר שלושת הערכים נמוכים ניתן לאבחן אנמיה. משמע: RBC + HGB + HTC נמוכים = אנמיה.
RBC נמוך = מספר תאי דם אדומים נמוך יכול להעיד על מחלות כליה כמו כשל כליות (חוסר בהורמון אריתרופואטין שמיוצר בכליות ואחראי להבשלת תאי דם אדומים במח העצם), חוסרים של ברזל, חומצה פולית או B12, דימום פנימי, או מחלות של מח העצם.
RBC גבוה = מספר תאי דם אדומים גבוה יכול לקרות עקב מחסור בחמצן, מחלות ריאה, עישון פאסיבי, התייבשות קשה או צום ממושך.
אם ישנה אנמיה (כאשר שלושת הערכים המצוינים מעלה נמוכים) – חשוב לבדוק גם את ערכי MCV ו-MCH:
- MCV (Mean Corpuscular Volume)– מציין את נפח תא הדם האדום. ערך גבוה מעיד על תאים גדולים, לרוב עקב ייצור מואץ של תאי דם צעירים במצב של אנמיה מגיבה.
- MCH (Mean Corpuscular Hemoglobin) – כמות ההמוגלובין בתא דם אדום. ערך גבוה מצביע על תאים צעירים עשירים בהמוגלובין.
סוגי אנמיה אצל כלבים וחתולים:
- אנמיה מגיבה – כאשר ערכי RBC, HGB, HTC נמוכים, וערכי MCV ו-MCH גבוהים. זהו מצב שבו הגוף מגיב לאובדן דם או הרס תאי דם ומייצר חדשים. יכול להגרם מאיבוד דם מטראומה למשל, דימום פנימי או חיצוני ואפשר לעצור את הדימום בעזרת תרופה סינית עתיקה. לאנמיה מגיבה אפשר לעזור בעזרת דיקור ולאזן את מערכות הגוף. ניתן לשלב עם רפואה מערבית וטרינרית.
- אנמיה לא מגיבה – ערכים נמוכים בכל המדדים. RBC, HGB, HTC נמוכים, וערכי MCV ו-MCH נמוכים. מעיד על כשל כליות, או כשל במח העצם, טפיל דם (למשל קדחת קרציות) או מחלה כרונית חמורה. במצב זה נדרש לעיתים לתת אריתרופואטין (הורמון שמיוצר בכליות ותורם לייצור של תאי דם אדומים), עירוי דם וטיפול תומך. אם ישנו טפיל דם שהורס את תאי הדם האדומים אין לתת עירוי דם לפני טיפול בטפיל, שכן הדבר עלול להחמיר את המצב. כי אם ישנו טפיל דם שניזון מהדם וניתן לבעל החיים עירוי דם אנחנו רק נזין אותו ונחזק אותו. מצב זה מסכן חיים.
לכן במקרה של אנמיה יש לברר את הסיבה: תזונה לקויה, מחלת כליות (פגיעה בייצור אריתרופואטין), איבוד דם מחבלה – דימום פנימי או חיצוני, טפילי דם כמו ארליכיה או בבזיה וסיבות נוספות.
מערכת הקרישה – Platelets וטסיות דם
- Platelets – טסיות דם: אחראיות על קרישת דם ועצירת דימומים. קרישת הדם מורכבת משני שלבים:
- מערכת הקרישה החיצונית – כלי הדם מתכווצים ומונעים איבוד רב של דם.
- המערכת הפנימית – שרשרת של 13 שלבי קרישה (פקטורי קרישה) שמובילים ליצירת קרישה תקינה. בדיקות קרישה עוזרות לזהות אם קיימת בעיה באחד מ13 השלבים של הקרישה.
לאחר הקרישה, הגוף מפעיל מנגנון פירוק קריש – מנגנון חשוב למניעת קרישי דם חופשיים.
ברפואה הסינית קיימת פורמולה לטיפול בדימומים פנימיים וחיצוניים, כולל דימומים ויראליים כמו פרוו. עם זאת, אין להשתמש בה בהריון מחשש להתכווצות כלי דם ברחם שתוביל להפלה.
גלוקוז (סוכר) וכולסטרול
- Glucose – ערכים נמוכים מדי גורמים לעוויתות, אפטיה ועילפון. ערכים גבוהים עלולים להעיד על סוכרת, סטרס מתמשך או בעיה הורמונלית.
- Cholesterol – לרוב אינו משמעותי בכלבים וחתולים, אך כאשר מלווה בעייפות וחולשה – נבדוק תפקוד של בלוטת התריס.
חלבונים בדם – אלבומין וגלובלין
- Total Protein כולל שני מרכיבים:
- ALB – אלבומין – מיוצר בכבד, שומר על לחץ אוסמוטי. חוסר באלבומין גורם לבצקות בגפיים, בבטן ובמפרקים.
- GLU – גלובלין – נוגדנים. עלייה מעידה על דלקת או גירוי חיסוני כרוני.
ירידה כללית בחלבון יכולה לנבוע מאובדן בשתן, דליפה במעי (שלשולים) או ירידה בייצור – למשל במחלות כבד.
בדיקות דם בכלבים וחתולים – תפקודי כבד
מדדי תפקודי כבד וצהבת בכלבים וחתולים
- Bilirubin בילירובין – תוצר פירוק המוגלובין. הבילירובין הינו פסולת שהגוף רוצה להפתר ממנו. ערכים גבוהים מצביעים על צהבת, אך נדרש להבין מה המקור:
- צהבת קדם-כבדית – מדדי אנמיה חמורה (RBC, HGB, HTC נמוכים) + מדד בילירובין גבוה. תיתכן במחלות טפיליות או אוטואימוניות (כאשר הגוף תוקף את עצמו). בילירובין הינו פסולת. כאשר הרבה פסולת מגיעה לכבד והוא לא מספיק לפנות את כולה, חלק מהפסולת נשארת בדם ולכן הבילירובין גבוה.
- צהבת בכבד HEPATIC JONSIDE – יש נזק לתאי הכבד. בילירובין גבוה + אנזימי כבד ALT ו-AST גבוהים. לרוב יופיע ללא מדדי אנמיה.
- צהבת חסימתית (אחר-כבדית) – חסימה בדרכי מרה. בילירובין גבוה, ALP גבוה, ללא אנמיה.
- ALP – אנזים כבד ומרה. עולה בצהבת חסימתית, במתן תרופות מסוימות, או במצב גדילה תקין אצל גורים.
- GGT – רגיש יותר לבעיות מרה. לעיתים עולה לפני ALP.
- ALT/AST – מדדי נזק לתאי כבד. ALT ספציפי יותר לכבד.
בדיקות דם לכלבים וחתולים – תפקודי כליות וכשל כליות
הכליות אחראיות לסינון רעלים, ויסות מאזן הנוזלים והמלחים, שמירה על לחץ דם תקין וייצור הורמון אריתרופואטין (שמגביר יצירת תאי דם אדומים). כשל כליות – אקוטי או כרוני – נחשב לבעיה שכיחה, בעיקר בחתולים מבוגרים וכלבים מגזעים מסוימים.
כשל כליות כרוני (CKD)
מחלה הדרגתית ובלתי הפיכה, המובילה לפגיעה מתמשכת בתפקוד הכליות. בבדיקות הדם נראה:
- עלייה ב-UREA / BUN – תוצר פירוק חלבונים שאמור להתפנות דרך הכליות.
- עלייה ב-Creatinine – מדד אמין יותר להערכת תפקוד כלייתי. ככל שהערך גבוה יותר – הפגיעה חמורה יותר.
- עלייה ב-Phosphorus זרחן – הכליות אינן מצליחות להפריש זרחן עודף.
נראה גם מדדי אנמיה עקב ירידה בהורמון אריתרופואטין המיוצר בכליות ואחראי על ייצור תאי דם אדומים במח העצמות.
רק כאשר שלושת הערכים הללו יחד BUN + PHOS + CREA גבוהים נחשוד בכשל בכליות.
Phosphorus גבוה בלבד עלול להגרם מתזונה עשירה בחלבון מן החי, תזונה עשירה בירקות ועוד… לכן אינו מדד לכשל כליות כאשר רק הוא גבוה.
כאשר רק הקריאטנין גבוה – סיבות אפשריות
- התייבשות קלה – ירידה בנפח הדם גורמת לריכוז הקריאטינין לעלות. אם ה-UREA תקין – ייתכן שמדובר בהתייבשות בלבד.
- מסה שרירית גבוהה – קריאטינין הוא תוצר פירוק של קריאטין מהשרירים, ולכן חיה עם מסת שריר גדולה עלולה להראות ערכים מעט גבוהים גם אם הכליות תקינות.
- שגיאת מעבדה או איסוף לא תקני – ספציפית כאשר אין התאמה בין המדדים (למשל, BUN תקין ו-Creatinine גבוה).
- תחילת פגיעה כלייתית – בשלב מוקדם הקריאטינין יעלה לפני הופעת תסמינים, במיוחד אם אין עדיין שינוי בפוספורוס (זרחן), SDMA או בצפיפות השתן.
- תרופות מסוימות או תוספים – עלולים להשפיע על רמות הקריאטינין או לגרום לעיכוב בפינויו.
בכשל כליות כרוני נראה גם מדדי:
- SDMA גבוהים – מדד מוקדם לפגיעה כלייתית, יעלה גם כאשר הקריאטינין עדיין תקין.
- K – אשלגן נמוך (Hypokalemia) – בעיקר בחתולים. גורם לחולשת שרירים.
- ירידה בצפיפות השתן (USG) – הכליות מאבדות את יכולת הריכוז, והשתן נהיה דליל גם במצבי התייבשות.
כשל כליות אקוטי (AKI)
בכשל כליות אקוטי בכלבים וחתולים נראה החמרה פתאומית ומהירה בתפקוד הכליות. עקב הרעלה, טראומה, חסימה בדרכי השתן או ירידת לחץ דם חדה. בבדיקות נראה:
- עלייה חדה ומהירה ב-BUN ו-Creatinine.
- Phosphorus גבוה.
- ירידה חדה בנתרן (Na) ועלייה באשלגן (K) – בפרט אם קיימת חסימה בדרכי השתן.
- שתן מרוכז מאוד או לחלופין היעדר שתן – תלוי בשלב האקוטי.
- CPK גבוה – אם נגרמה טראומה לשריר (כמו במכת חום או פירוק שריר).
מה ההבדל בין כשל כליות כרוני לכשל כליות אקוטי
| מדד | כשל כליות כרוני | כשל כליות אקוטי |
|---|---|---|
| תהליך | הדרגתי, שבועות-חודשים | פתאומי, תוך שעות-ימים |
| שתן | לרוב שתן מרובה ודליל | לעיתים מיעוט שתן או חוסר מתן שתן |
| אנמיה | נפוצה | נדירה בשלבים מוקדמים |
| איזון מלחים | לרוב היפוקלמיה | לעיתים היפרקלמיה מסכנת חיים |
| הפיך? | בלתי הפיך. אך ברפואה הסינית ראינו ניסים ומלבד טיפול שימור למצב הקיים אולי יהיה ניתן לשפר את המצב | הפיך עם טיפול מיידי |
CPK ומיוגלובין
- CPK – אנזים שרירי. עולה בטראומה, מאמץ, הרעלות או דלקת בשרירים.
- מיוגלובין – דומה להמוגלובין (אדום וקושר אליו חמצן לפיזור בגוף) רק בשריר. אדום בשתן – מעיד על פירוק שריר. חשוב להבחין בין שתן אדום ממיוגלובין לשתן דמי מדלקת בדרכי השתן.
בדיקות דם לכלב ולחתול- תפקודי לבלב
- Amylase, Lipase, Pancrea-Specific Lipase – אינדיקציה לדלקת בלבלב (Pancreatitis). Lipase ו-Spec cPL מדויקים יותר מאמילאז.
- LDH – אנזים שמופיע בלבלב, כבד, לב, שריר – עלייתו מצביעה על נזק תאי כללי.
בלוטות הורמונליות
- T4 – מדד לפעילות בלוטת התריס. ירידה מצביעה על תת-פעילות (נפוץ בכלבים), עלייה – על פעילות-יתר (בעיקר בחתולים).
- קורטיזול – הורמון סטרס:
- גבוה – חשד ל-מחלת קושינג Cushing.
- נמוך – חשד ל-מחלת אדיסון Addison.
- יש לבצע לעיתים ACTH stimulation test לאבחון ודאי.
פענוח בדיקות דם לכלב או חתול – סיכום
בקריאה של בדיקות דם לכלב או לחתול אין להסתפק במספרים בלבד. יש להבין את ההקשר – את הרקע של החיה, מהם התסמינים, האם יש מדדים נוספים הקשורים אחד בשני, האם ניתנו תרופות שעלולות להשפיע על הערכים ועוד.
שילוב בין רפואה מערבית מדויקת לרפואה סינית משלימה (דיקור, צמחי מרפא, תזונה) מאפשר טיפול עמוק יותר – בגוף ובנפש גם יחד.
אין לראות במאמר זה יעוץ רפואי או אבחון רפואי.
מונגש באהבה.
